הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 
סגור חיפוש

פינוי בינוי

                                        פינוי בינוי

פינוי בינוי הוא סטטוס בישראל לשטח עירוני שהוחלט להרוס את בתי המגורים הישנים שבו, ולבנות תחתיהם בנייני מגורים חדשים. משרד הבינוי רשאי להכריז על שטח כעל מתחם פינוי בינוי באמצעות צו הכרזה, שתוקפו עד שש שנים. פינוי בינוי הוכרז לראשונה כמדיניות רשמית של משרד הבינוי והשיכון בשנת 1998. היוזמה לפרויקט פינוי בינוי בישראל היה של האדריכלית סופיה אלדור, דאז מנהלת אגף לתכנון עירוני במשרד הבינוי והשיכון ושיושבת ראש הראשונה של הוועדה הראשונה להתחדשות העירונית​

הכרזה על שטח כעל מתחם פינוי בינוי היא חלק ממדיניות ההתחדשות עירונית בערים שנוצרה כפתרון לבעיות הנגררות בעקבות תהליך הפרבור. מדיניות זו פותחה בעקבות אזילת השטחים הפתוחים מחוץ לערים, קריאת גופי התכנון לציפוף הערים, וחוסר היכולת לטפל במרקמים עירוניים מתדרדרים. ההכרזה על שטח כעל מתחם פינוי בינוי נעשית על מנת לעשות שימוש יעיל יותר בקרקע, על מנת לאפשר עתודות מגורים תוך שמירה על שטחים ירוקים בעיר ועל מנת לשפר את תדמית העיר. בשטחים המוכרזים כמתחמי פינוי בינוי מבוצעת בדרך כלל הריסת המבנים ובנייה מחדש של שכונה צפופה יותר ובעלת תשתיות משופרות. בשטחים המוכרזים כמתחמי פינוי בינוי ניתנות תוספות של זכויות בנייה והטבות מיסוי, כגון פטור מהיטל השבחה. כל אלה מעודדים התקשרות בין היזמים לדיירים במתחם.


מעמד חוקי

הכרזה על מתחם פינוי לשם בינוי היא בסמכותה של ממשלת ישראל על פי סעיף 33א. לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

יוזמות פינוי בינוי מוסדרות בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ"ה-1965. בשנת 2006 חוקקה הכנסת את חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2006 במטרה להתגבר על קשיים שגורמים דיירים בודדים בבתים משותפים המתנגדים להסכמי פינוי בינוי, למול רוב גורף של שאר דיירי הבניין. התנגדות כזו באה לעיתים על רקע ניסיון לזכות בהסדר כלכלי עדיף על פני שאר הדיירים. החוק קובע כי דייר המסרב באופן בלתי סביר לעסקת פינוי בינוי, למרות רוב מיוחס של דיירים המסכימים לעסקה, יישא באחריות לנזקי שאר הדיירים כתוצאה מעיכוב העסקה, בתנאים הקבועים בחוק.

לעניין חוק זה, סירוב סביר יחשב לכזה כאשר נימוקייו הם אי-כדאיות כלכלית, אי-העמדת מגורים חלופיים (ומתאימים, במקרה של בעלי מוגבלויות) לתקופת הבנייה, אי-העמדת ביטחונות מתאימים, ונסיבות אישיות מיוחדות.

בשנת 2014, נדרש לראשונה בית המשפט העליון להכריע כי הכשלת פרויקט פינוי־בינוי חושפת דייר סרבן לאחריות נזיקית. בית המשפט העליון הותיר על כנו פיצוי בסך 485 אלף שקל שבו חויבה דיירת סרבנית לשלם לשכניה בבניין, לאחר שקבע כי הסירוב שלה אינו סביר, לאור העסקה שהוצעה לה.

בשנת 2016, שרת המשפטים איילת שקד החלה לקדם שתי הצעות חוק בתחום ההתחדשות העירונית. הצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים) (פינוי בשל סירוב בלתי סביר), שמכונה הצעת חוק "דייר סרבן". על פי הצעת החוק כאשר תהיה קיימת הסכמה של רוב מיוחס (80%) מבין בעלי הדירות, יוכל בית המשפט להטיל על הדייר המסרב סירוב בלתי סביר, אחת משתי סנקציות: או פיצוי נזיקי או להורות בצו על פינוי דירתו של הדייר הסרבן. הצעת חוק "המעאכרים" המטפלת בהסכמי קדם התקשרות שלא פעם כובלים דיירים המעוניינים בפרויקטים של פינוי בינוי.


החל מהעשור השני של המאה ה-21, כ 5% מתוך סך התחלות הבנייה בישראל בשנה הם בפרויקטים של פינוי-בינוי וכ 9% נוספים בפרויקטי תמ"א 38 (תיקון מס' 2) במסלול הריסה ובנייה מחדש, רובם המוחלט באזור המרכז.

שנהסך התחלות הבנייהפינוי־בינוי% מתוך סך
התחלות הבנייה
תמ"א 38-2 הריסה 
ובנייה מחדש
% מתוך סך
התחלות הבנייה
201446,9752,8926%4,0348.5%
201553,4492,1594%4,8679%
201653,2392,2634%5,39210%




פינוי בינוי