* זכרו, כלב אינו צעצוע שניתן לזנוח בתום השימוש. הורים, הראו דוגמא אישית לילדיכם, למדו אותם לאהוב ולגלות אחריות כלפי חיית המחמד. התחלקו איתו באחריות ובטיפול.
* ודאו שלכלב יש מקום משלו. מלונה לשוהים בחצר, עריסה או שטיחון לאלו שבבית. הדבר חשוב לכלב ונותן לו עצמאות.
* לפני שיוצאים מהבית צאו עם הכלב לטיול, עדיף טיול ארוך או פעיל, כדי שיוציא את האנרגיות לפני השעות שבהן נשאר לבד. וודאו שהכלב אכן עשה את כל צרכיו. עדיף שאחרון היוצאים יוציא את הכלב לטיול כדי לצמצם את הזמן השהות של הכלב ללא עשיית צרכים.
* מומלץ להשאיר לכלב אוכל ולהשאיר לו הרבה מים. אם חזרתם וקערת המים ריקה יש להשאיר לו כמות גדולה יותר בפעם הבאה.
* בעלי חצר? תחסמו פרצות בחצר מבעוד מועד והשאירו את השער סגור. אם החצר לא מגודרת תשמרו את הכלב עם רצועה ארוכה ועם צל נגיש. מקמו את קערת המים באזור מוצל ובצורה שלא יוכל להפוך אותה ולהשאר ללא מים.
* משאירים את הכלב בבית? ניתן לסגור דלתות חדרים ואזורים רגישים.
* במידה והכלב עדיין גור ונוטה לנשוך וללעוס חפצים, השאירו לו נשכן לכלבים, עדיף אחד שמכיר ואוהב.
* אם הכלב מילל כשאתם יוצאים מהבית תנו לו צ'ופר מייד לפני היציאה, עם הזמן יתרגל לכך שאתם הולכים וגם חוזרים. אם היללות נמשכות תקופה ארוכה התייעצו עם הוטרינר.
* אם גיליתם שהכלב פספס ועשה צרכים במקום לא מתוכנן, אל תענישו אותו ותצעקו עליו. תגובה כזו רק תגרום לו להתרגל לכך שאתם חוזרים הביתה עצבניים והוא לא יבין את הסיבה. התייעצו עם הוטרינר כיצד ניתן לגמול את הכלב.
* רצוי שהראשון לחזור הביתה יצא עם הכלב לטיול, גם אם הכלב היה משוחרר בחצר. לאלו שהיו בבית או קשורים מומלץ לעשות טיול ארוך ופעיל יותר.
לסיכום: חיות המחמד הן תוספת ברוכה לכל המשפחה, הקפידו על חינוך ומשמעת ועל שגרת טיפולים וחיסונים ותיהנו מבני לוויה אוהבים ומאושרים.
השירות הוטרינרי מאחל לכם ולבני ביתכם חזרה קלה לשגרה.