הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
סגור חיפוש
סגור תפריט

מחלת הכלבת

​​רקע  על המחלה 

מחלת הכלבת גורמת לדלקת מוח חריפה, הנגרמת על ידי נגיף ממשפחת הרבדו-וירוס הפוגע במערכת העצבים המרכזית. 
הכלבת הינה מחלה חשוכת מרפא ומדבקת לבני אדם ולבעלי חיים.

כל בעל חיים ממשפחת היונקים עלול להדבק במחלת הכלבת, אולם הנשאים העיקריים של המחלה הינם בעלי חיים משלושה סוגים:
  • חיות בית: כלבים וחתולים.
  • בהמות: פרות, צאן וסוסים.
  • חיות בר: שועלים, תנים, זאבים, נמיות וגיריות.
סימנים קליניים בבעלי חיים מופיעים לקראת סוף המחלה, לפני מות החיה. 
הסימנים נובעים מפגיעה במערכת העצבים והם רבים ומגוונים  
שינוי התנהגות (לדוגמה, חיית בר שנעשית ידידותית לבני אדם)
  • הרחבת אישונים
  • תוקפנות
  • שיתוק שרירי בית הבליעה
  • עוויתות
  • ​שיתוק שרירי הנשימה

מוות פתאומי

הנגיף מועבר ע"י רוק ויכול לחדור לגוף על ידי נשיכה או שריטה. לאחר החדירה, הנגיף נודד במעלה מערכת העצבים, עד למוח החיה, שם הוא מתרבה, גורם הוא לדלקת מוח, ועובר גם לבלוטות הרוק של החיה, וכך הוא מופרש ומדביק את בעל החיים או האדם ע"י נשיכה. 
כאשר הנגיף הגיע למוח, הוא גורם לדלקת קשה ולמות בעל החיים תוך פרק זמן מירבי של 10 ימים. 

חשוב לדעת!
המחלה אינה ניתנת לטיפול לאחר ההדבקה והדרך היחידה למנוע הדבקה היא הקפדה על מתן חיסוי שנתי לבעל החיים.
מידי שנה מאובחנים בארץ כ-30 מקרי כלבת, רובם ככולם בצפון הארץ, באזור רמת הגולן והגליל. המחלה פוגעת בחיות משק (פרות, עגלים וסוסים) הננשכים ע"י תנים ושועלים. בכשליש מהמקרים המדווחים מדובר על כלבים נטושים או כלבים שלא חוסנו נגד מחלת הכלבת.

מידע נוסף בנוגע למחלה ניתן לקרוא באתר משרד החקלאות ​

עזרה ראשונה במקרה של נשיכה 

חובה לשטוף באופן מידי ויסודי את מקום הנשיכה בהרבה מים וסבון ולאחר מכן לחטא את המקום בתמיסת חיטוי (כוהל ,תמיסת יוד וכו'). בהמשך יש להפנות את הננשך לאחד מהגורמים הבאים: 
  • תחנת מגן-דוד אדום.
  • מרפאת קופת חולים.
  • ​רופא פרטי.
לאחר קבלת טיפול ראשוני, יש להפנות את הננשך ללא דיחוי למשרדי הלשכה האזורית לבריאות הציבור, להמשך טיפול.


מחלת הכלבת